כרטיס וירטואלי מול כרטיס פיזי
אחד מהם אינו גרסה זולה של השני. הם נכשלים במקומות שונים, ומי שיודע איפה לא יגלה את זה בדלפק של מלון.
כרטיס וירטואלי הוא כרטיס אמיתי. אותה רשת, אותו פורמט מספר, אותו מסלול אישור. הדבר היחיד שאין לו הוא פיסת פלסטיק, וזה חשוב בפחות מצבים ממה שמניחים – אבל המצבים האלה מוגדרים ומסורבלים.
לכן השאלה אינה איזה כרטיס טוב יותר, אלא האם המקומות שבהם משלמים אי פעם דורשים פלסטיק.
איפה כרטיס וירטואלי מספיק
כל מה שמקבל מספר כרטיס עובד: חנויות אונליין, מנויים, חנויות אפליקציות, חשבונות פרסום, הזמנות טיסה ומלון מראש.
גם הוספת הכרטיס לארנק בטלפון עובדת, וזה החלק שאנשים מפספסים. ברגע שהכרטיס ב־Apple Pay או ב־Google Pay, אפשר לשלם בהצמדה בקופה של חנות בדיוק כמו בפלסטיק – המסוף לא יודע להבדיל. הסברנו איך זה עובד במאמר Apple Pay ו־Google Pay עם כרטיס קריפטו.
אצל רוב האנשים זה מכסה תשעים ומשהו אחוזים מההוצאות. לכן להתחיל בווירטואלי ולהוסיף פלסטיק אחר כך הוא בדרך כלל הסדר ההגיוני, ולא פשרה.
איפה הוא נעצר
כספומטים. לכרטיס וירטואלי אין שבב להכניס ואין פס מגנטי, וגם אם מעט מכשירים מאפשרים משיכה ללא מגע מטלפון, רובם לא. מי שצריך מזומן צריך פלסטיק – ראו משיכת מזומן מכרטיס קריפטו לגבי העלות בפועל.
פיקדונות פנים אל פנים. מלונות וחברות השכרת רכב רוצים בדרך כלל שהכרטיס הפיזי יוצג בדלפק, כי הם מבצעים תפיסת מסגרת ולא גובים תשלום, והנוהל שלהם בנוי על העברת הכרטיס מולם. נסיעות עם כרטיס קריפטו מפרט את זה.
מקומות עם מסוף ישן או לא מקוון. תחנות דלק כפריות, דוכני שוק, חלק מהמוניות. תשלום ללא מגע דורש חיבור תקין; שבב לא תמיד.
כל מקום שבו הכרטיס נבדק מול השם במסמך – השכרת רכב היא המקרה הנפוץ. כרטיס וירטואלי אי אפשר להציג.
זה לצד זה
| וירטואלי | פיזי | |
|---|---|---|
| עלות | $9.99 פעם אחת | $499.99 פעם אחת |
| דמי כרטיס חודשיים | $0.00 | $0.00 |
| מוכן לשימוש | מיד אחרי האימות | אחרי המשלוח |
| תשלומים אונליין | כן | כן |
| Apple Pay / Google Pay | כן | כן |
| קופה בחנות | דרך הארנק בטלפון | ישירות וגם דרך הארנק |
| כספומט | לא | כן, 1% |
| פיקדונות במלון ובהשכרת רכב | לעיתים קרובות נדחה בדלפק | מתקבל |
| אם הוא נפרץ | מחליפים תוך דקות | מחכים שיגיע חדש |
שני הכרטיסים נטענים באותה דרך וממירים קריפטו באותה עמלה של 2.5%. סוג הכרטיס משנה איפה אפשר לשלם, לא כמה עולה לשלם – הצד הזה מוסבר במאמר כמה כרטיס קריפטו עולה בפועל.
איך בוחרים בלי לחשוב יותר מדי
- להתחיל ממה ששילמתם עליו בחודש שעבר לעבור על הרשימה. אם הכול היה אונליין או ללא מגע, כרטיס וירטואלי מספיק, והפלסטיק הוא רצון ולא צורך.
- לבדוק את שלושת המקרים המסורבלים מזומן, פיקדונות במלון או בהשכרת רכב, וכל מקום שאי פעם ביקש לראות את הכרטיס. „כן“ אחד מספיק כדי לרצות פלסטיק.
- לקחת את האימות בחשבון בכל מקרה שני הכרטיסים מונפקים רק אחרי אישור הזהות, כך שהתזמון זהה. מה זה כולל מוסבר במאמר אימות בכרטיס קריפטו.
- לזכור שאין התחייבות כרטיס וירטואלי עכשיו לא מונע הזמנת פלסטיק בהמשך, והווירטואלי ממשיך לעבוד כשהפיזי מגיע. שני כרטיסים, יתרה אחת.
הטעות שכדאי להימנע ממנה
הטעות הנפוצה היא להתייחס לכרטיס הווירטואלי כאל גרסת ניסיון ולפיזי כאל הדבר האמיתי. הם מאושרים באותו אופן. בית עסק שדוחה את הכרטיס הווירטואלי ידחה בדרך כלל גם את הפלסטיק, כי הסיבה כמעט אף פעם אינה הפורמט – אלא טווח הכרטיס, המדינה או יתרה ריקה.
הטעות ההפוכה היא לקנות פלסטיק לשימוש שלא יגיע. $499.99 הם לא סכום קטן על כרטיס שנשאר במגירה כי כל מה שקונים הוא מנוי.
שאלות נפוצות
כן, והם חולקים יתרה אחת. טעינה אחת טוענת את שניהם. אנשים רבים שומרים את הווירטואלי למנויים ואת הפיזי לנסיעות.
בדרך כלל הוא מאובטח יותר, כי אין מה לאבד או להעתיק, ואפשר להחליף אותו מיד. הסיכונים הם אלה שכל כרטיס אונליין מתמודד איתם.
לא בהכרח – יש מלונות שלוקחים את המספר בטלפון או בהזמנה. אבל הפיקדון נתפס בדרך כלל בצ'ק-אין, ובדלפק רוצים את הכרטיס ביד.
כן. שבב ותשלום ללא מגע עובדים בעצמם; הטלפון נדרש רק לגרסת הארנק.
הקאשבק תלוי במסלול ולא בכרטיס. שני הכרטיסים מקבלים את מה שהמסלול משלם – השיעורים מופיעים בעמוד המחירים.
